בין קריירה למשפחה

האם אימהות חד הוריות צריכות לבחור בין קריירה למשפחה? האם אימהות חד הוריות צריכות לבחור בין קריירה למשפחה? האם באמת יש דרך לשלב בין שניהם, ואיך עושים את זה ?

אלו היו השאלות שליוו אותי מרגע שהפכתי להיות אימא חד הורית אי שם בשנת 2016.

כמה פעמים התבאסת כשהמעסיק שלך או הקולגות בעבודה הרימו גבה כל פעם שהבן/בת היו חולים והיית מודיעה שאת ב"חופשת מחלה" לכאורה חופשה, הם לא יודעים שאת אף פעם לא באמת יכולה לצאת לחופשה כזאת כי בתכלס, אסור לך להיות חולה לא בגלל העבודה אלא, בגלל האחריות שיש לך כלפי הילדים.

כמה פעמים שאלת או אמרת לעצמך זהו אני לא יכולה להמשיך ככה יותר, וכמעט הגעת למצב של שבר כלי וחלמת על משרה חלומית ולא ויתרת לעצמך. הגבת על כל פוסט של משרת הורה, הגעת לכל ראיונות העבודה עד שאת מגלה שהכוונה שלהם לשעת הורה היא 9:00 -17:00 או 8:00-16:00 וכהורה עצמאית זה לא מתאים לך כל -כך. ועדיין קיווית שאי שם באמת מחכה לך המשרה הזו שהיא בול בשבילך, ואיך שהוא יום אחד לא יכולת לקום יותר לאותה משרה. לאותה משרה ששואבת ממך את כל הכוחות, והפעם כל החששות שהיו לך לפני מתממשים. והנה את מובטלת, עולמך חרב אבל, בפנים בתוך תוכך את ידעת שהיום הזה יגיע פשוט חיית את הפחד והחששות בלי לחשוב ולתכנן על היום המיוחל, על יום המחר.

את מגיעה ללשכת התעסוקה ולך כאימא חד הורית שצריכה להיות זמינה לילדיה אין מקום של חמלה (כן אני יודעת שבהתחלה זה מה שאנחנו חושבות) כלפייך והאמת כל מה שאת אומרת להם זה לא כל כך משנה.

חלילה לא בגלל, שהם רעים ובא להם לעשות לך דווקא אלא בגלל, שגם להם יש הוראות ברורות, תפקידם למצוא לך תעסוקה ולא משנה במה.

---

"את הפוטנציאל שאת יודעת שיש לך השאירי בארגז החלומות עם שאר החלומות שטמנת בו." מבחינת גופי הממשלה חד הורית שרוצה להיות זמינה לילדיה יכולה עדיין לעבוד, והם מתגמשים אתך ואומרים לך שאת יכולה להתחיל לעבוד מבחינתם גם בעבודות שאף פעם לא עבדת בהם ולא חלמת לעסוק בהם, ובאופן מידי יאושר לך הבטחת הכנסה. כמובן, בתנאי שאת עומדת בתנאי שעות העסקה של הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה כחד הורית. שזה סה"כ לעבוד כ5 שעות ביום או כמטפלת בקשישים כ 15-20שעות חודשיות, תמיד ניתן לבדוק זאת מול אחראי השמה בלשכת התעסוקה שאליה את שייכת.

את מתעוררת למציאות כאילו שזה חלום בלהות ואת מבינה שאת חיה בשביל לשרוד ובשביל זה את צריכה להירקב ולהיות בתחתית של התחתית שאף פעם לא ידעת שקיים דבר כזה, העולם כאילו התהפך וחרב עלייך. את רואה ממש איך העולם חרב עלייך, והעולם הפריטי שלך מתפורר לאט לאט מולך, וכאילו המציאות שלך מול העולם או בתוך העולם לא קיים יותר. אין לך זמן לחשוב על המצב הזה כזמן מצוין עבורך לגדול ולהתפתח, כי מה שבאמת מעסיק אותך זה איך לשרוד את החודש.

לאט לאט כשאת מצליחה להשקיט את כל הרעש שמסביב הרעש של המחשבות הפנימיים "האם אימהות חד הוריות צריכות לבחור בין בין קריירה למשפחה? האם באמת יש דרך לשלב בין שניהם, ואיך עושים את זה ? הרעשים שמגיעים מהעולם ומהסביבה שאומר לך שזה או הורות או קריירה, ההרגשה כאילו שהעולם נגדך. רק כשכל אלו מושתקים, את מצליחה להגיע להסתכלות הפנימית של עצמך, ורק אז את מבינה שהכול תלוי בך. וכל ההסתכלות שלך לגבי החיים משתנה, ואת מבינה שכל זה שיפר את המצב, והיה בו צורך להתפתחות האישית שלך בכל התחומי החיים.

---

למדתי שאחד הדברים המועילים שיכולים לקרות לאדם(בעיקר לי ) הוא להגיע למקום שנקרא לשכת תעסוקה, שם לומדים באמת שכשאתה מתמהמה אין לך שום התקדמות אלא, נשאר באותו המקום ומתרגל למצב כמו שהוא, במצב קבלה שזה הגורל שלנו, האזור הנוחות האולטימטיבי של "הרגשת כישלון" סמוי, המשאיר אותנו עדיין לא מרוצים מהחיים שלנו ולכן מעגל ה"כישלון" ומעגל ה"לא מגיע לי" משהו טוב יותר ממשיך לחלחל בתוכנו.

אך כאשר את פתוחה וקשובה להצעות, ומבינה ששווה לשמוע מה יש להם להציע לך את מבינה שפה אולי יש הזדמנות לעשות שינוי הן מבחינה תעסוקתית ואישית, כי כשמתחילים לשמוע מבינים שיש הזדמנויות שאסור לפספס.

את הופכת להיות הסיפור הצלחה של עצמך ובעתיד של ילדייך, ואת יודעת שאת תהיה בסדר לא משנה מה יקרה בעתיד!!

כשמבינים שהמצב של להיות "מובטלת" זה בעצם מצב שבו עלייך לבטל את מה שהיית לפני ולפתח משהוא חדש לייצר "אני עצמי חדש", יותר מרוצה מעצמה, בעלת היבט התפתחותית עצמית גבוהה, בעלת תודעה שונה להתחיל לעבוד או לעסוק בכל אשר את חפצה, את מבינה שאין דבר רע בכל התהליך הזה, וכי מצב זה נועד לתגמל אותך ואת כישרונך והכול נעשה רק לטובתך, עבורך.

את מתחילה להבין שכל מה שעברת היה לעורר את החושים שלך שהיו רדומים בתוך החשכה שהיית שרויה בה.

כאשר החושים מתעוררים, פתאום מתחילים להבין את החיים, פתאום כל קושי נראה לנו קטן, את מבינה שאת צומחת ושיש בך כוחות ויכולות שלא תיארת לעצמך.

את לומדת לשחרר הכול מעלייך, את לומדת שכאשר את משילה מעלייך את האחריות שאמורה להיות לאחרים, ומבינה שאת לא אחראית על מעשיהם או מחשבתם, העולם יותר פשוט, אין מקום לכעס, אין מקום לחוסר הבנות ושיפוטיות. את מבינה שאת לוקחת אחריות על דברים שאת יכולה לעשות, ורק מה שאת רוצה ומה שאת אחראית עליו.

את מבינה שאת יכולה להצליח להרגיע את כל הרעשים מסביב וחוסר ההבנות, וההתנגדויות שיש לך בחיים כי עכשיו את בשליטה על חייך שלך ולא של אף אחד אחר.

---

"עכשיו את מוכנה! את יכולה להוציא את אותם החלומות שטמנת בארגז החלומות". ולהתחיל לממש אותם בדרך שלך בלי הפרעות ברקע, כי את מבינה את המשמעות שאין דבר כזה "כישלון". וברגע זה ממש הכול נהיה לך ברור יותר, בהיר יותר, פשוט יותר, כי עכשיו את כבר יותר נחושה להצליח ולא משנה מה.

ופה בדיוק בנקודה הזו את קולטת שמעכשיו את עושה הכול בכדי להצליח ואת מתחילה פשוט לאסוף את עצמך. ואת לוקחת את כל הדברים שאת אוהבת לעשות והופכת אותם למשהו ריווחי, את כבר לא בוכה שאת לא מצליחה כי את מבינה מהניסיון שלך שכשאר דלת אחת נסגרת ישנה עוד דלת שמחכה שתפתחי אותה.

את מבינה כשאת נתקלת בהתנגדויות במהלך ההתקדמות בחייך הפעם את לוקחת כל מה שמציעים לך קורסים, סדנאות, לימודים ופשוט הופכת אותם לארגז הכלים שלך למימוש העצמי שבך.

עם אותם ארגז הכלים את מצליחה למצוא לך קריירה שלא מביישת אף אחד, תעסוקה שמכילה את כל מה שאת אוהבת כי זה מה שרצית ולא ויתרת לעצמך ועשית הכול אבל הכול כדי להגשים ולממש את הפוטנציאל שלך.

"ואת יודעת בסוף היום שלא נשארת חייבת לאף אחד אפילו לא לעצמך".

את יודעת שזה קרה בזכות האחריות שיש לך כלפי הילדים שלך, וכלפי עצמך, והניסיון חיים שרכשת וחווית על גופך. את מבינה שהכול עדיין יכול להתנהל וממשיך להתנהל ללא צלע נוספת, וכל אלה הם הסיבה שלא יכולת להישאר עוד אותה אישה "אדישה" ומפוחדת מהצלחה וההתקדמות האישית שלך בחייך. כי לאחר שינוי התפיסה של המציאות שלך, את מבינה שיש בך כוחות ואת יכולה לעשות ועדיין עושה מה שלא חשבת או תיארת לעשות, זו היא הגישה החיובית המאפשרת לך לצמוח מתוך הכאוס האישי שלך.

"את לא שוכחת שכל מה שעברת וחווית היה זמני, והזמן הזה היה בשליטתך, ולא בשליטתו של אף אחד אחר".

*אם מידע זה היה רלוונטי עבורך אשמח שתספרי לנו על כך בתגובות ❤️

---

#חד_הורית_מגשימה