תחושות אשמה

תחושות אשמה בקרב נשים ואימהות במיוחד: אז מה הן המקורות וההתמודדות עם התחושות

תחושת אשמה היא רגש שכיח שמלווה את חייהן של רבים מאתנו, ובמיוחד אימהות. לרוב היא נובעת מתחושת חוסר היכולת לעמוד בציפיות, משיפוט עצמי נוקשה, ומהקונפליקט המתמיד בין הצרכים האישיים לבין הציפיות החברתיות והמשפחתיות. תחושת האשמה עשויה להיות עוצמתית במיוחד כשמדובר בתפקידים משמעותיים בחיים, כמו אמהות, שבהם החברה מצפה לנאמנות מוחלטת ולמסירות אין-קץ. ישנם מקורות רבים לתחושת האשמה בקרב נשים ואימהות בכלל, ודרכים שניתן להתמודד עם הרגשות האלו באופן בריא ותומך.

מקורות תחושת האשמה בקרב נשים

1. ציפיות חברתיות ותרבותיות

דימוי ה"אישה האידיאלית": החברה מציבה סטנדרטים גבוהים לנשים, בין אם מדובר בהצלחה מקצועית, בתחזוק הבית, ובין אם במראה החיצוני. הנורמות החברתיות יוצרות דימוי של "האישה המושלמת" שמצליחה לאזן הכל בלי קושי. המרדף אחר דימוי זה מוביל נשים רבות לתחושת כישלון מתמדת, כי במציאות קשה מאוד לעמוד בציפיות הלא ריאליות הללו.

אמהות אידיאלית: הציפיות מאימהות להיות תמיד נוכחות, דואגות ומסורות לחלוטין, מלוות בתחושת אחריות כבדה על בריאותם ואושרם של הילדים. כאשר המציאות לא עומדת בציפיות האלו – למשל כשאמא צריכה לעבוד, לנוח או לדאוג לעצמה – היא עלולה לחוות רגשות אשמה.

2. לחץ פנימי ושיפוט עצמי

ביקורת פנימית חזקה: הנטייה הנשית הזאת לשפוט את עצמן בחומרה על כל כישלון או טעות. הביקורת העצמית הזו שנובעת פעמים רבות מהפנמת מסרים חברתיים שמציבים רף גבוה, ולעיתים בלתי אפשרית, להצלחה. התחושה היא שאם הן לא מצליחות לעמוד ברף הזה, הן נכשלות – והאשמה מגיעה באופן טבעי.

קונפליקט פנימי בין תפקידים: אימהות רבות מתמודדות עם קונפליקט בין הצרכים האישיים שלהן לבין הדרישות של המשפחה, העבודה, והחברה. כשאמא במיוחד טרייה מנסה למלא את כל התפקידים בצורה מושלמת, היא עלולה לחוש שהיא נכשלת בכל תחום שבו אינה מצליחה לעמוד בציפיות. תזכרי להיות נדיבה וסלחנית לעצמך, ותלכי אחרי האינטואיציה האימהית שלך

3. לחץ משפחתי וקהילתי

הציפיות מהמשפחה: פעמים רבות, ציפיות מהמשפחה הקרובה תורמות לתחושת האשמה. אם המשפחה הקרובה מצפה מאימא להיות זמינה תמיד, או אם יש ביקורת על הדרך שבה היא מגדלת את ילדיה, האשמה יכולה להתעורר. כשאישה חווה לחץ מכיוונים שונים – למשל מצד הורים, בני זוג או קהילה – היא עלולה להרגיש שהיא אינה עומדת במשימות שהוטלו עליה.

השוואה לאחרים: להשוות את עצמך לאחרות, בין אם בקרב חברות, משפחה או מדיה חברתית, יכולה להגביר את תחושת האשמה. כשאישה רואה אימהות אחרות שנראות כאילו הן "עושות הכל", היא עלולה להרגיש שהיא נכשלת במקומות שהן מצליחות.

תחושת אשמה בקרב אימהות

1. הרגשת אחריות מוחלטת

תחושת אשמה על כל דבר: הרגשת האחראיות המוחלטות של האימהות לכל מה שקורה עם ילדיהן – החל מהתפתחותם הפיזית והרגשית ועד להישגיהם בלימודים. כל קושי או כישלון של הילד נתפס אצלן כחוסר יכולת אישית שלהן, מה שמוביל לאשמה קשה.

תחושת ויתור עצמי: הצורך האימהי לוותר על הצורך העצמי-הצרכים האישיים, לימודיים, תעסוקתיים למען הילדים. מחשבות על זה שהן לא נותנות את כל מה שהן יכולות לילדיהן. התחושה שהן צריכות להקדיש את כל כולן לאימהות גורמת להן להרגיש שהן לא עושות מספיק בכל תחום אחר בחייהן.

2. התמודדות עם הקונפליקט בין עבודה לבית

קריירה מול אמהות: אחת הדילמות הקשות ביותר עבורנו אמהות היא השילוב בין קריירה למשפחה במיוחד בשנה הראשונה. האשמה עשויה לנבוע מתחושת חוסר היכולת להיות נוכחת במאת האחוזים בשני המקומות בו זמנית. אם אמא משקיעה בעבודה, היא עשויה להרגיש אשמה שהיא לא מבלה מספיק זמן עם ילדיה, ואם היא בוחרת להישאר בבית, היא עלולה להרגיש שהיא מוותרת על קריירה ועל עצמאות כלכלית.

זמן עצמי מול זמן עם הילדים: האשמה מתעוררת גם כאשר אישה מרגישה צורך לקחת זמן לעצמה, לנוח, או לפתח תחביבים אישיים. התחושה שהיא מזניחה את ילדיה למען עצמה יכולה להוביל לתחושות אשמה עמוקות.

דרכים להתמודדות עם תחושת אשמה

1. מודעות ומוכנות לשינוי

זיהוי המקורות לאשמה: הצעד הראשון בהתמודדות עם תחושת האשמה הוא לזהות את המקורות שלה ולהכיר בהן. על ידי הבנת המנגנונים הפנימיים והחיצוניים שמובילים לתחושות האלו, ניתן להתחיל לפרק את הדפוסים שמובילים לאשמה.

קבלה עצמית: עבודה על קבלה עצמית והכרה בכך שאי אפשר להיות מושלמת בכל התחומים היא חיונית. ההבנה שכולם עושים טעויות ושזה חלק טבעי מהחיים יכולה להקל על תחושת האשמה.

2. יצירת איזון בריא

תיעדוף עצמי: נשים רבות זקוקות לזמן לעצמן כדי להיטען מחדש, וחשוב לזכור שזה לא רק מותר אלא הכרחי. יצירת זמן עצמי מאפשרת לכל אישה להיות אמא טובה יותר, בת זוג טובה יותר ואדם מאוזן יותר.

קביעת גבולות ברורים: הצבת גבולות ברורים בין העבודה, הבית והזמן האישי היא מפתח להפחתת תחושת האשמה. כאשר יש גבולות ברורים, קל יותר להתרכז בכל תחום בלי להרגיש שאת מזניחה תחומים אחרים.

3. חיפוש תמיכה

שיתוף אחרים ברגשות: שיחה פתוחה עם בני זוג, חברים, או קבוצות תמיכה יכולה להקל על תחושת האשמה. לפעמים, פשוט לשמוע שמישהו אחר עובר חוויות דומות או לדעת שיש אוזן קשבת יכול להעניק נחמה והבנה.

פנייה לעזרה מקצועית: אם תחושת האשמה היא מתמשכת ומכבידה, פנייה לעזרה מקצועית יכולה לסייע. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בניהול הרגשות ובהפחתת תחושת האשמה. *במידה והנך מרגישה צורך בפריקה של מטענים נפשיים או רגשיים אנא פני לעמותת ער"ן או בטלפון הקווי 076-8844400

---

לסיכום נושא: תחושות אשמה

דבר הכי חשוב הוא, שלמרות שתחושת האשמה היא חלק מהחיים של רבים מאתנו, ובמיוחד אימהות, אך היא אינה חייבת לנהל אותנו. הבנת המקורות של תחושות אלו והפחתתן באמצעות תמיכה רגשית, יצירת איזון בריא וקבלה עצ מית יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים ולהפחית את התחושה שאת לא עומדת בציפיות. כל אישה, כל אם, זכאית לחמלה עצמית, לסלחנות ולהכרה בכך שהיא עושה כמיטב יכולתה במציאות מורכבת ומאתגרת.